|
סעיף 130(א)(4) לפקודה מסמיך את המנהל להורות על ניהול פנקסי חשבונות ולקבוע כללים בדבר שיטת ניהול הפנקסים שתחול על מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה, על מלכ"ר כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מע"מ ועל ארגון מקצועי כהגדרתו בסעיף 9(2א) לפקודה.
למאמר המלא...
|
|
|
|
סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן - חוק מיסוי מקרקעין, או החוק) קובע לאמור:
למאמר המלא...
|
|
מועד החיוב במע"מ מהווה מרכיב חשוב שלפיו נקבע עיתוי תשלום מס העסקאות. מועד החיוב במע"מ קשור אמנם ליום ביצוע העסקה, אולם יש לבדוק את קביעותיו המפורשות של המחוקק לענין זה. למשל, יום מסירת הממכר אם מדובר בעסקת מכר לפי סעיף 22(א) לחוק או יום מתן השירות אם מדובר בעסקת שירות[1], אולם קיימים גם חריגים ובעסקאות מסויימות נקבע מועד החיוב לפי יום קבלת התמורה או בדרך אחרת. הוראות החוק הנוגעות לענין הינן אלה הכלולות בפרק ו' לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976 (להלן - חוק מע"מ, או החוק).
למאמר המלא...
|
|
סעיף 9(7א)(א)(4) לפקודה עוסק בנושא הקרוי "רצף זכויות פיצויים". הכוונה למי שכתוצאה מעבודה רצופה אצל מספר מעבידים מבקש שהתחשבנות המס לגבי קבלת פיצויים מהמעביד הראשון ממנו הוא פורש תיעשה בתום תקופת העבודה אצל המעביד השני, או השלישי, וכך הלאה. הכל, לפי בחירת העובד שפרש. הפיצויים המגיעים מהמעביד הראשון עוברים לקופת הפיצויים של המעביד השני וכך הלאה, עד למשיכת הכספים מקופת הפיצויים מהמעביד האחרון בתום תקופת רצף זכויות הפיצויים. כזכור, הדיווח לגבי ההכנסה אצל העובד השכיר היא בעת קבלת הכספים, דהיינו, דיווח לפי בסיס מזומן[1].
למאמר המלא...
|
|
מועד החיוב במס בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ, או החוק) נקבע בפרק ו' לחוק בסעיפים 22-29. סעיף 22 נוגע למועד החיוב במכר טובין וקובע שמועד החיוב במס יהיה עם מסירת הטובין. אפשר שעם מסירת הטובין טרם התקבלה התמורה, אולם מאחר שמועד החיוב כבר חל, יש להוציא חשבונית בתוך שבועיים בהתאם לסעיף 46(א) לחוק ולשלם את מס העסקאות בהתאם, אף אם טרם התקבלה התמורה. כלומר, יש קושי בתשלום מס עסקאות אצל העוסק המוכר באשראי
למאמר המלא...
|
|
פרק י' לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ, או החוק), מסדיר את צורות הרישום של עוסק, מלכ"ר ומוסד כספי. סעיף 60 לחוק בא להסדיר את אופן רישומו של חייב במס בישראל, שהינו תושב חוץ, בדרך של הטלת חובה למנות נציג בישראל.
למאמר המלא...
|
|
קבוצות נישומים שונות אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח לאומי, ולפיכך רצוי לשקול להסב אליהן מקורות הכנסה פסיביים, שאחרת, היו מתחייבים כאמור. באלה ייכללו למשל, מניות הצפויות להצמיח דיבידנד, מבנים מושכרים וכיוצא באלה. יש להעיר, כי הכנסות ריבית והצמדה על פיקדונות פטורות ממילא מתשלום דמי ביטוח, מכוח סעיף 350(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי
למאמר המלא...
|
|
לעתים מתהוות הוצאות שהן ספק עסקיות ו/או ספק אם הן מותרות בניכוי בחברה. במקרה כזה, נשאלת השאלה האם להציגן כהוצאות בחברה, אף שאינן מותרות בניכוי?
למאמר המלא...
|
|
כידוע, הגדרת "פעולה באיגוד" בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין אינה כוללת הקצאת מניות[1].
הגדרה זו תופשת לגבי פעולה באיגוד שעליה חל מס שבח מקרקעין. לגבי פעולה באיגוד שחל עליה מס רכישה הוספה הגדרה בסעיף 9(ב)(1) לחוק, אשר עוסק במס רכישה ולפי הגדרה זו של "פעולה באיגוד", על עסקה מיום 1.8.13 ואילך חל מס רכישה גם על הקצאה.
למאמר המלא...
|